ביום רביעי האחרון, ה18 לפברואר 2009, נערך כנס צ'ייס הרביעי לטכנולוגיות למידה (בקישור אפשר למצוא את המחקרים שהופיעו בכנס כולו).
בתחילת היום ציינו המארגנים שגיל הנרשמים לכנס הנוכחי היה נמוך בהרבה מהגילאים הממוצעים של שלושת הכנסים הקודמים. אני משער שזו אולי אחת התוצאות של המשבר הכלכלי שעובר על ארצנו הקטנטונת ואינו מאפשר לבעלי מקצוע אפילו לקחת יום חופש (שלא נדבר על חשבון העבודה, חס וחלילה) ולהגיע לכנס.
מה חידש לי הכנס?
1. ובכן, ג'ודית דונאט אמרה בהרצאת הפתיחה כי בני האדם מצפים, לא במודע, לקבל הרבה מידע מפנים (face) של אדם אחר. כשאנחנו מסתכלים על avatar הדרישה דומה. היא גם ציינה כי עולם הרשתות החברתיות יוצר איחוד בין כל המכרים של אדם מסוים (משפחה, חברים, עבודה ואפילו אנשים שאתה כמעט לא מכיר). האיחוד הזה איננו נכון מבחינה סוציאלית ואינו מדמה את המצב האמיתי. לרוב החיבור הזה יכול לגרום לאחת משתי התופעות הבאות: או שהאדם פשוט חושף את עצמו לכל "חבריו הוירטואלים" באופן זהה, או שהאדם מחליט שלא לחשוף עצמו כפי שהיה רוצה.
השאלה שאני מעלה כאן ומוסיף היא מה יקרה עם הילדים שלנו, הdigital natives? שנולדים עם הטכנולוגיה הזו יחד עם המוצץ שלהם. החוויה הסוציאלית שלהם שונה לחלוטין מהחוויה הסוציאלית של אנשים מהדורות הקודמים. מה יקרה ליכולות האבחנה הסוציאליסטיות שלהם, במדיה והמצב ישאר כפי שהוא או אפילו ידרדר? כיצד הילדים הללו יוכלו להבדיל בין הבעות פנים שונות ולזהות רגש? כיצד יוכלו להבדיל בין קודים של התנהגות בין חברים/ משפחה/ אנשים שלא מכירים?
2. שמעתי מספר מחקרים מעניינים וחדשניים במידה מסוימת לדעתי, כמו זוג המחקרים על ילדי גן והתובנות שלהם מתכנות רובוטים (האחד של שרונה לוי ודוד מיודוסר, והשני של קרן פרצל ודוד מיודוסר). לא ארחיב יותר מידי.
הדבר המרכזי שהפריע לי בכנס הוא העדרות אבסולוטית של תיעוד שימוש במשחקי מחשב ו/או טכנולוגיות הנוגעות ליצירת חווית משתמש עשירה יותר בתוך ההוראה. כשאני אומר טכנולוגיות ליצירת חווית משתמש עשירה יותר, אני מתכוון לאי אילו הפעלות לימודיות המשלבות טכנולוגיה בעולם הפיזי, למשל מחשבי הכף-יד (PDA). אם יש מורים בארץ שמשתמשים בטכנולוגיות כאלה בשיעורים שלהם, אשמח לדבר על כך. בכוונתי לפעול ליצירה של מערכי שיעור המשלבים טכנולוגיות כאלה ומשחקי מחשב ולכן אשמח לקבל לקחים ממורים שניסו דברים אלה בעבר.
תודה עבור הדיווח - היות ואני נוכחתי במושבים אחרים, שמחתי לקרוא סיכום על אלה שבהם אתה השתתפת.
השבמחקואם יורשה לי, מספר הערות. נדמה לי שההערה של יורם עשת בנוגע לגיל הממוצע של המשתתפים נבעה מהתחושה שבדרך כלל בכנסים האלה רואים את אותם הפרצופים. הפעם אכן נראו מספר פרצופים צעירים יותר, אבל ההתרשמות שלי היתה שמדובר רק במעטים, ושעל פי רוב האוכלוסיה שנכחה בכנס היתה די הומוגנית ואפילו עוד יותר קבועה.
אתה צודק בנוגע להעדר ההתייחסות למשחקי מחשב ואפילו למחשבי כף-יד או טלפונים סלולאריים. אולי זה אל צריך להפתיע אותנו שהמחקר מגפר אחרי השטח בנושאים האלה. לפני שנתיים בכנס צ'ייס דניאל טרטמברג הציג מחקר שערך שבדק את השימוש ב-PDA אצל תלמידים (http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2007/morning_1/M1_3.pdf ותוך כדי הדיווח שלו הוא ציין שכאשר ה-iPhone ייצא לשוק, המוני בני נוער ירכשו אותו, ואנחנו, אנשי החינוך והמחקר, לא נבין כלל מה עושים איתו בלמידה, וחבל. והנה, שנתיים מאוחר יותר חייבים לציין שהוא צדק, וה-"חבל" הזה מתהדהד עוד יותר חזק.
שלום,
השבמחקתודה על כתיבת רשמיך מכנס צ'ייס. אני חלוקה לגבי הסיבה מדוע הבכירים/קבועים לא הגיעו. העניין הוא שהם כן הגיעו אבל נטמעו בים הפנים החדשות והמרעננות שנראו בכנס.
ככלל, לי היו חסרים נושאים נוספים ומרתקים לא פחות אבל הרושם שלי הוא שהמחקר במערכת החינוך בישראל נמצא קצת מאחור יחסית לעולם.
בבברכה, גילה
שלום חברים יקרים,
השבמחקאני מסכים ומקבל את טענתכם לגמרי. אני מתנצל אם הציניות וההומור שבהערתי לא הובנו כיאות ואולי פגעו במישהו מהחברים הותיקים או הצעירים במרכז צ'ייס, מקום שאת מטרותיו ופעילותו אני מאד מעריך.
לגבי הנושא של שילוב משחקי המחשב בהוראה- לא תיארתי לעצמי שהמצב בישראל כל כך מאחור, כפי שאתם מתארים.
אם כך, ארים אני את הכפפה, ומבטיח להשתדל מאד שבכנס הבא כבר אוכל להציג את הפרויקטים שאני עובד עליהם בתקופה האחרונה.
אני מתעסק היום בכל מיני טכנולוגיות: החל ממשחקי מחשב (שבימים אלה משחק קורם עור וגידים), ועד augmented reality (שימוש בPDA ומחשבי כף יד).